שלום תאילנדי
מהו השלום, שאל אותי חמיד יקר - הערבי שמנקה את אקירוב.
חמוד ותמים חמיד. ערבי של כבוד.
כן. נוח לי שהוא מנקה כאן. הוא יותר טוב מהרוסייה בעלת הישבן היפה, הסטודנטית הזמנית, והסודאני שזרק את כל הלכלוך לגינה (והרס את הוורדים הלבנים!!!!!)
חמיד יודע לנקות. הוא גם מכין אחלה חומוס. ושמעתי שביום שבת אחת המשפחות מאקירוב לוקחת אותו
כ"גוי של שבת" כדי שינעים את הסופ"ש וילחץ על המתג כשצריך!
חמיד נוח לנו.
ממושמע כי אין לו בררה – אחרת נפטר אותו ולא יהיה לו מה להביא לרצועה,
רוכש כבוד – כי יש לנו פסון של שוויש או שייח וותיק קרבות (אם תרצו..)
וכן. ערבי.
רק אני, עממית ומנהיגה שכמותי, יודעת את שמו הפרטי. חמיד והוא מעזה.
הבעיה שלפעמים עזה ננעלת וחמיד מבושש לבוא, ומי ישקה את הפרחים? מי ינקה? מי יסעד אותי? ומי יכין לנו חומוס?
ולכן הבאתי פתרון גאוני שיישמר את חמיד ושכמותו בתך המדינה עד חצי שנה!
אנו נהפוך את הפלשתינים לתאילנדים וככה נקבל שילוב של חריצות, יעילות, נגישות, וזמינות.
ואח"כ אף יהיה לנו תריץ טוב ולגיטימי לגרש אותם מכאן,
כי פג תוקפה של האשרה.
אני גאון. אם יש כשרון אחד שיש לנו זה להפוך כל פליט לערבי. אדונים ומשרתים.
